רמי פרץ נ' ניקוי הגליל 91 בע"מ

פסק דין

1.פסק הדין זה עניינו תביעה שהגיש מר רמי פרץ (להלן: "התובע") בעקבות פיטוריו מעבודתו בחברת "ניקוי הגליל 91 בע"מ" (להלן: "הנתבעת"). עיקרה של התביעה (סכום של 168,015 ₪) – עילות שהולדתן בנסיבות סיום הקשר - פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים על עצם הפיטורים ופגיעה בשם הטוב. את פסק הדין נפתח בהצגת הצדדים, טענות התובע ותשובת הנתבעת עליהן. בסיום שלב הצגת הצדדים והטענות, נפנה לדיון והכרעה בתביעה על עילותיה השונות.

הצדדים:

2.התובע הוא עובד לשעבר של הנתבעת, אשר בתקופה שמחודש אוגוסט 2005 ועד לפיטוריו בחודש יולי 2009, שימש כסוכן מכירות באזור הדרום.

3.הנתבעת היא חברה בע"מ המשווקת חומרי ניקוי וקוסמטיקה למגזר הקמעונאי – מכולות ומרכולים – ולשוק הסיטונאי ברחבי הארץ, המנהלת ומרכזת את פעילותה ממשרדיה בעכו.

4.במסגרת תפקידו עבר התובע בין לקוחות הנתבעת במרחב פעילותו, ריכז את צרכי הלקוח מהנתבעת בטופס הזמנה אשר העביר למשרדיה בעכו. עם השלמת ההזמנה היה על התובע לגבות את התמורה המוסכמת מהלקוח ולהעבירה לנתבעת.

התביעה:

5.בתביעה סיפר התובע כי זומן טלפונית לפגישה למשרדי הנתבעת בעכו ביום ה- 26.7.2009, שנועדה לאותו היום. התובע הוסיף כי סבר שהמדובר בפגישת עבודה שגרתית אשר לבקשתו נדחתה למחרת, ה – 27.7.2009.

על פי התביעה, למרבה אכזבתו של התובע, בפגישה אשר התקיימה ביום ה- 27.7.2009, הודיע לו סמנכ"ל הנתבעת מר ארבל בעל פה על פיטוריו בנימוק של צמצומים על רקע קשים כלכלים בהם מצויה הנתבעת.

בתביעה הוסיף וסיפר התובע כי בעקבות הודעת הפיטורים נקלע למתח נפשי קשה ולקה ביום ה- 29.7.2009 באירוע לבבי. כך, בפועל הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ביום ה- 29.7.2009.

6.כאמור בתביעה פנה התובע במהלך חודש אוגוסט 2009 לנתבעת בבקשה לשיתוף פעולה מצידה במיצויי זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי ונדחה. לגרסת התובע, רק בתחילת ספטמבר 2009 נמסר לו מכתב הפיטורים הנושא תאריך 6.9.2009, בו לראשונה עלתה טענה כי מעל בכספי הנתבעת ופוטר עקב כך.

7.בתביעה אשר הוגשה בסוף דצמבר 2009 ביקש התובע זכויות העומדות לו לטענתו בעקבות פיטוריו –פיצויי פיטורים בסכום של 39,196 ₪, דמי הודעה מוקדמת בסך 8,819 ₪, פיצויים על עצם הפיטורים בסך של 60,000 ₪ ופיצויים בגין פגיעה בשמו הטוב, בסך 60,000 ₪.

בנוסף תבע התובע הפרשי שכר עבודה עבור חודש יולי 2009 בסכום של 2,249 ₪, קצובת הבראה בסך של 4,420 ש"ל ודמי פדיון חופשה בסך של 3,563 ₪.

כן ביקש התובע לחייב הנתבעת בפיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים כדין; ולחילופין הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

8.אין בדעתנו להתעכב על הטענות בכתב התביעה בעילות השונות, מעבר לאמור לעיל ובפרטי המגעים בין הצדדים במהלך חודש אוגוסט 2009 ועד להגשת התביעה בחודש דצמבר אותה שנה המפורטים בתביעה, היות ולטעמנו פרטים אלה אינם תורמים להבהרת גדרי המחלוקת. על כן נפנה עתה להצגת גרסת הנתבעת.

תשובת הנתבעת:

9.תשובת הנתבעת נחלקת לשתיים: החלק האחד מתייחס לעילות התביעה שהולדתן בנסיבות פיטורי התובע – פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, פיצויים על עצם הפיטורים ופיצויים על פגיעה בשם הטוב. החלק האחר נוגע לתביעה להפרשי שכר, פדיון חופשה וקצובת הבראה.

10.בתמצית טוענת הנתבעת כי התובע נטל לעצמו במרמה מהתמורה שגבה מלקוחותיה, כספים בסכום מצטבר של למעלה ממאה אלף ₪ - ופוטר בעקבות כך בשיחה שהתקיימה ביום 21.7.2009 במהלכה הוצגו בפניו טענותיה.

11.לעניין זה סיפרה הנתבעת כי בתחילת שנת 2009 התגלה חוסר בין הסכומים שהעביר התובע בפועל לסכומים שאמור היה להעביר בהיקף בסדר גודל של כ – 13,000 ₪. חוסר אשר להבנת הנתבעת נכון לאותה שעה מקורו ברשלנות ואי הקפדה על נוהלי עבודה.

לטענתה של הנתבעת, התובע הודה באחריותו לחוסר שהתגלה והצדדים פעלו לגיבוש הסדר להחזרת הכספים. הנתבעת הוסיפה כי במהלך החודשים שעד לשיחה שבסיומה פוטר התובע, בסוף יולי 2009, גילתה כי נפלה קורבן להונאה שיטתית בידי התובע שעל פרטיה נעמוד להלן.